כתבות תוכן ומאמרים בנושאים רבים כגון נהיגה, בטיחות ותחומים טכניים.

A- A A+

על ההבדל בין מדריך נהיגה למורה נהיגה

מאת: ליאור רייטר

עידן של טרנדים נופל עלינו חדשות לבקרים. אנחנו כבר לא מחליטים לבד איך להתלבש אלא משאירים זאת לסטייליסטים שקובעים מה מתאים לאופי שלנו, מאמנים אישיים (לא של כושר גופני) משפיעים עלינו לשינוי אופן החיים ואיש בשם אלון גל מחליט איך עלינו לנהל את חשבון המשפחה, כולל מכירת נכסים, כדי שנוכל לעבור בשלום את הצונמי של הבנקים...

טרנד נוסף עולה לחלל אוויר וגם הוא נחלתם של מעטים - הדרכת נהיגה- והזוכים בו הם בדרך כלל עובדי חברות שיכולות להרשות לעצמן הוצאה כספית שבצידה נהיגה בטוחה יותר , צמצום תאונות ונזקים כספיים וגופניים כששורת המחץ - נהיגה כייפית יותר.
מי הוא בעצם אותו מדריך הנהיגה ובמה בעצם הוא שונה ממורה הנהיגה אותו כולנו הכרנו?
הגיע ה"תכשיט" לגיל בו אפשר להתחיל ומתחילה ההיצמדות לעורק של ההורים שלא כל כך שמחים לתהליך של הוצאת רשיון הנהיגה.
פעם ראשונה , הם לא שמחים להוצאה הכספית שאינה מבוטלת כלל ועיקר (איתם מגיעים הלחצים לסיים עם נושא הרשיון במהירות האפשרית) ואז באה הפעם השנייה שהם לא מרוצים ..למען הדיוק - לא ישנים - עד שה"תכשיט" מועיל בטובו לחזור הביתה עם הנץ החמה.

 

פה נכנס לתמונה מדריך הנהיגה והבה נכיר ונדבר על שתי הפיגורות ומה מייצגת כל אחת:
* מורה הנהיגה מקבל "טאבולה ראסה" - אדם צעיר שהוא דף חלק, ואמור להקנות לנהג הצעיר את יסודות הנהיגה , עקרונות תיפעול הרכב ולהכינו למבחן המעשי.
מדריך הנהיגה פוגש בעצם נהגים עם ותק (מועט או רב) ואמור להשתמש בידע הקיים כדי לקדם את הנהג לרמת נהיגה טובה ובטוחה יותר.

 

* מורה הנהיגה פוגש "קבוצה של חסכנים" - החל מלומד הנהיגה עצמו , אם הוא מממן בעצמו את לימודיו וכלה בהורים שדואגים , ובצדק , להוצאה כספית לא מבוטלת. (במאמר מוסגר : לעיתים מתקיימת בחירת מורה הנהיגה על בסיס עלות נמוכה שעלולה להשליך על רמת לימוד הנהיגה).
בהדרכת נהיגה העלות היא על הגוף השולח את העובד - לא ישירות על העובד - מכאן שיכולים להיווצר 2 תסריטים. האחד " השקיעו בי לכן אהיה רציני ואלמד - נכבד את אלה ששלחו אותי" והשני : " אה , ממילא זה לא עולה לי כסף ....נשים פס..."

 

* באותו ענין , אין מצב להפגיש את תלמיד הנהיגה שרק התחיל עם מדריך הנהיגה משום שמדריך הנהיגה חייב שלמודרך יהיה גם רשיון נהיגה.

 

* סוגי ההכשרות של שתי הפיגורות שונות מאד. מורה הנהיגה הינו בוגר מיכללה שתפקידה להכשיר מורים לנהיגה. חומר הלימוד קשור , רובו ככולו , להוראת הנהיגה ונותן מקום רב לפסיכולוגיה של תלמיד הנהיגה , דידקטיקה נכונה , טיפול בחרדת מבחנים ואיך לקדם תלמידים במצבים שונים.
מדריך הנהיגה לא קיים בלקסיקון החוקי. למעשה מבחינת הממסד, אין חיה כזו. לכן אין הכשרה מסודרת. רוב מדריכי הנהיגה רכשו את הידע במסגרות שונות בצבא או בחו"ל.
בסיום הכשרתו חייב מורה הנהיגה להבחן ולקבל את הסמכתו ממשרד העבודה.
מדריך הנהיגה , מעצם העובדה שאין מקצוע כזה , לא חייב.

 

* אופי העבודה בפועל שונה באורכו וברצף העברתו. מורה הנהיגה עושה את עבודתו במיקטעים , שיעורים , על פני תקופה ארוכה. התלמיד צריך לקבל מינימום 28 שיעורים בני 40 דקות כ"א ויש למורה הנהיגה תלמידים נוספים כך שהלימוד חייב להיות במיקטעים.
מדריך הנהיגה עובד עם מודרך לאורך יום שלם ולעיתים עם מספר מודרכים יותר מיום אחד אבל ברציפות לא לתקופה ארוכה. הדרכה ממוצעת נמשכת בין יום לשלושה ימים.

 

* אופי העבודה של מורה הנהיגה די שבלוני. התכנים כמעט ולא מישתנים , מסלולי הלימוד נשארים זהים משום שהטסט מתקיים תמיד באותה פריפריה.
אצל מדריך הנהיגה אזורי ההדרכה מישתנים בהתאם לדרישות הלקוח (כבישים מהירים , כביש הררי ומפותל , מגרש סטרילי , שטח ועוד....) ומחייבים אותו לשנות את הגישה בכל תוואי שטח נתון.

 

* נושא החידושים בתחום הרכב כמעט ולא בא לידי ביטוי בעבודתו של מורה הנהיגה . תלמידי נהיגה כמעט ולא מתענינים משום שחלקם הגדול אפילו לא יודע במה להתענין ואת השאר זה לא כל כך מענין.
מדריך הנהיגה חייב להיות מעודכן בכל הקשור לחידושים בתחום הרכב משום שעליו להתמודד עם אוכלוסיה שיש לה וותק בנהיגה ומבינה יותר מתלמיד הנהיגה הממוצע ושואלת.....כי הרי למה באו?

 

* נקודה זו מביאה אותנו לנושא ההכרות עם הרכב. מורה הנהיגה מלמד על רכב שבבעלותו.כל רצף לימוד הנהיגה מתבצע על אותו כלי רכב ומן הסתם מורה הנהיגה מכיר את האוטו על בוריו.
בניגוד לאמור לעיל , מדריך הנהיגה מדריך את הלקוח על רכבים של הלקוח (או רכבים שכורים במקרים אחרים) ומכאן שמיגוון כלי הרכב משתנה חדשות לבקרים ומחייב את מדריך הנהיגה לשלוט במיגוון כלי רכב גדול ולהתרגל לשינויים בקלות וליזרום איתם.

 

* אופי התחרות בין מורה הנהיגה למדריך הנהיגה , על ליבו של הלקוח , שונה. בלימוד נהיגה - מפה לאוזן (ברוב המקרים) וכמעט שאין מקום להשוואה בין מורים . (התלמיד מכיר מורה אחד ולא לוקח שיעורים אחרים אצל מורה אחר - לשם השוואה.) תלמיד הגיע למורה , מתחיל ומסיים אצלו , ברוב המקרים.
בהדרכת נהיגה מוזמנת חברת ההדרכה לתת פיילוט , משווים אותה לחברות אחרות (מקצועיות , רצינות אבל בעיקר במחיר...) ומחליטים אחרי ההשוואה.

 

* סיים תלמיד הנהיגה את לימודיו , ניגש למבחן מעשי (טסט) וכשהוא עובר אותו בהצלחה מקבל אישור מהמדינה לעלות ולנהוג על הכביש (כמובן שבתחילה עם מלווה ואחורי זה - לבדו).
בהדרכת נהיגה לא קיים מבחן. אין המדריך מוסמך לאשר או שלא לאשר למודרך לנהוג בכביש ולמעט תעודה שמעידה כי עבר קורס - אין בסמכות מדריך הנהיגה לתת לו מאומה בכתב . החיים ישמשו לאחר מכן כתעודה לכושר הנהיגה שלו.

 

* מורה הנהיגה עובד לבד. נכון , יש שיחות , החלפת דעות אבל עבודתו , בתוך הרכב , נעשית לבד. הוא ותלמיד הנהיגה לבד. אין ביקורת על אופן הלימוד, ניצול הזמן , יחס בינאישי וכד'.
מדריך הנהיגה "חשוף בצריח" - מבחינה חיובית. הוא עובד תחת ביקורת כל הזמן. אם זאת ביקורת של מודרכים נוספים באוטו שיכולים להעביר ביקורת כי הרי הם נהגים עם נסיון ואם זה מדריכים נוספים שלעיתים מצטרפים כדי למשב. (במאמר מוסגר , המודרכים מבקרים את ההדרכה בסופה לצורך ההדרכות הבאות) . מדריך הנהיגה ברוב מוחץ של ההדרכות עובד כחלק מקבוצה משום שההדרכות דורשות יותר מרכב אחד (כמות מודרכים , נהיגה בשיירה או בצמד) כך שעליו לשתף פעולה ואין מצב שיפעל לבד.

 

* אופי העבודה , מבחינת קביעות והמשכיות , גם הוא שונה. מורה הנהיגה עובד במקצוע רציף , עושה אותו יום יום , לאורך זמן (שנים) - עבודה לכל דבר וענין.

 

* שני צדדים של אותו מטבע. מספר נותני השירות מול מספר מקבלי השירות. בהוראת נהיגה קיימים אלפי נותני שירות (כ-4000 בעלי רשיונות הוראת נהיגה וכ-3000 מתוכם , לערך , פעילים) ומולם עשרות אלפי צורכי שירות (בני נער , בוגרים שאין בידם רשיון , פסולי רשיון שרוצים להוציא מחדש , משודרגים - מעלים דרגות רשיון ועוד).
בתחום הדרכת הנהיגה את כמות החברות שמספקות שירות זה ניתן לספור ביחידות ואת כמות הלקוחות - גם במספרים זעומים.

 

* גם נושא הבטיחות בין שתי הקטגוריות שונה ובגדול. בעוד שמורה הנהיגה נותן את שירותיו ברכב עם דוושות כפולות (בלם ומצמד בהתאם לחוק וברוב המיקרים גם דוושת תאוצה ) , קצב הנסיעה נמוך ומוכתב ע"י המורה ...בהדרכת נהיגה אין למדריך שום אמצעי בטיחות למעט הוראות מילוליות. אין דוושות כפולות ובחלק מהמיקרים , בגין רכבים שעליהם מדריכים אפילו אין גישה לבלם היד. קצב הנסיעה מוכתב כפועל יוצא של סוג ההדרכה ולעיתים הוא מהיר.

 

לסיכום, מורה נהיגה מטפל באנשים חסרי נסיון במטרה ללמד אותם את יסודות השליטה ברכב וחוקי התנועה, בעוד שמדריך נהיגה מדריך נהגים בעלי נסיון בנהיגה במטרה להפוך אותם לנהגים טובים ובטוחים יותר.

 

נ.ב

עוד תוספת חשובה. יש שוני גדול בין פגישה עם מודרך בעל רשיון נהיגה שיש לו נסיון כלשהוא בנהיגה לבין פגישה עם נער או נערה שאין להם שום ידע ונסיון ויש צורך להקנות להם את כל (או לפחות את רוב) הדברים הקשורים לנהיגה וכאן חשיבותו הרבה של מורה הנהיגה בביצוע מטלות שמדריך הנהיגה לא הוכשר לבצע.
שניהם , הן המורה והן המדריך , הם בעצם שני צדדים של אותו מטבע.

 

גבי פלבנר
מורה נהיגה וותיק ומדריך נהיגה ראשי בחברת טריגו - המרכז להדרכת נהיגה

דף הבית  /  פרופיל החברה  /  המדריכים  /  המוצרים  /  מאמרים  /  המלצות  /  לקוחות

גלריית תמונות  /  גלריית סרטים  /  צי רכב  /  טיפים לנהיגה  /  הדוקטור  /  צור קשר

Photographer Ronen Topelberg